תוכנית חדשה שיצרתי בויצו מלווה מילואימניקים שהפכו לאבות בזמן המלחמה. דרך מעגל גברים ייחודי עיבדנו יחד נושאים כמו טראומה, ניתוק רגשי, וחיפוש המקום בבית. בקבוצות האלה אני מנסה ליצור סביבה טובה יותר לא רק עבור האבות, אלא עבור דור הילדים והילדות שנולד בארץ בשנים האלה.
מתוך הכתבה:
"הם עושים מה שצריך, אבל לא יכולים להכריח את עצמם להרגיש: אי אפשר שלא להיזכר באימת הקרב, אבל כן להתרגש מהצעדים הראשונים של הילד. רבים חושבים, 'למה לי לעבוד על עצמי, לפתח קשר רגשי עם הילד, אם עוד שנייה קוראים לי שוב למילואים?'. הם חוששים שזה ישפיע עליהם לרעה בשטח. הם לא יכולים לשלוט בזה באופן כזה. כדי להתחבר לאחרים, הם צריכים להיות מחוברים לעצמם – וזה דבר שקשה לעשות אחרי מצבי לחימה".
לכתבה המלאה ב"הארץ"