נכתב בספטמבר 2024
בחופשה משפחתית, אחרי שהאזנו באחת הנסיעות לפודקאסט לילדים בנושא עבודה (הסכתוס), שאלנו את הבן שלי, שנותר שקט, במה הוא רוצה לעבוד כשיהיה גדול.
אחרי שתיקה חולמנית ענה: "לגדל את הילדים שלי".
התשובה שלו הממה אותי.
גם הוקסמתי, וגם לא ממש ידעתי איך לאכול את זה.
זה כנראה נכון, הקלישאה הזו שהילדים לא פעם מזמנים לנו את הסוגיות ההתפתחותיות של עצמנו… וגם חודש אחרי, זה לא יורד לי חלק בגרון.
במישור אחד, שכלי יותר, אני שבע רצון מהחופש שיש לו (הוא בן ארבע, מקווה שהחוסן הזה מול החברה יישאר) להיות מחובר לרצון ולידיעה אינטואיטיביים. אני כמובן מאוד מאמין ומחובר לעיסוק שלי בגבריות ובאבהות, אישית ומקצועית, באפשרויות שיש לגברים בדור שלי להתרחב שם, ובמרחב של קבוצת גברים לבחון את הרכיב הזהותי הזה, בלה בלה בלה.
אני גם מבין שזו תשובה שקשורה באיזשהו אופן לחוויה שלו, שכנראה, ולו באופן חלקי, I practice what I preach…
אבל במישור מקביל,
אינסטינקטיבי יותר,
נדרכתי
נלחצתי
בלעתי רוק
מה זה אומר עליי?
מה זה אומר עליו?
האם זה כל מה שאני עושה מבחינתו?
איזו תחושת ערך הוא יחזיק בעולם שמכמת הכל לכסף, ובמיוחד עבור בנים, מול עבודת הורות לא מתומחרת שכזו?
איזה ביקוש בשוק הזיווגים יהיה לגבר עם שאיפות כאלה?
וכמובן, מה לעזאזל יהיה איתי?
אני יושב על החוף, שוקע בהרהורים עליי ועליו.
הילד מזדקף.
מחצית גופו העירום נובטת מתוך מי הים המרצדים טורקיז כסוף. שמחה פראית, שופעת בנדיבות את אדוותיה לסביבה, לחיים תפוחות, שזופות.
אני צופה בו מהחוף. מבקש לצרוב בי את הרגע.
לצבור מטבעות של תום ואופטימיות לקראת גירעון ידוע מראש. הגעגוע העתידי לרגעים האלה כבר מטיל את צילו בהווה.
כמה הוא יפה.
התודעה לא שקטה. למחשבה נצמדת מחשבה, ודמיון מזנב בנתוני החושים. וכך, שנייה אחרי שאני מתרחב ומתמוגג מהתמונה המוקרנת על רשתית העין, נוגסת בה המחשבה הטורפנית על האפשרות שהתמונה הזו עשויה הייתה להיות אחת מהתמונות האלה של החטופים.
שאלות איומות ואסורות של מה אם? תרחישי אימה שהפכו למציאות.
וכך דווקא ביוון הבנתי שוב שאוקטובר שינה לי את התודעה לבלי שוב. אפשרויות שבעבר לא עלו על הדעת מנקרות בה כעת כמו עורבים.
ציפור חכמה העורב. יודעת לעקוב, להמתין בסבלנות לשעת כושר, לתקוף בלהקה שחורה.
צעקת התלהבות.
מים וצחוק ניתזים ומחזירים אותי לפלטת המים המנצנצת, שלוות בין ערביים.
כמה מוזר שאפשר להתגעגע בזמן הווה להווה עצמו.
אם משהו נגע בך, אפשר לפנות אליי לטיפול פרטני או לבירור על הצטרפות לאחת הקבוצות. ליצירת קשר