נכתב ב־2025–2026
מעברים
מאפוד קרמי למנשא ארגו
מלגרז שרשראות להחליף חיתולים
מעברים
מאוזן כרויה לרעשי ירי לאוזן כרויה לבכי תינוק
מזוג למשפחה
מגבר לאבא
בעצמי השבוע עברתי מהר מדי מהקפצה ומעצר של כיתת הכוננות למציאות המשפחתית של מקלחות, ארוחת ערב, כניסה למיטה.
זה לא היה טוב.
כמה התנגשויות היו יכולות להימנע או להתרכך אם היינו משכילים לתת יותר תשומת לב למעברים.
גברים רבים חווים הצטלבות של שינויים דרמטיים, כשבמקביל למלחמה הם הפכו לראשונה לאבות, או שמשפחתם התרחבה.
המעבר מהמילואים לבית הוא לא קל. המעברים החוזרים במציאות הסבבים הפכו אותו לקשה פי כמה. האם יש טעם בכלל להפשיר? להתקרב כאשר הצו הבא כבר ביומן?
בטח שזה גם כיף ומשמעותי ומספק הרבה פעמים. זה לא סותר.
להיות אבא לילדים צעירים זו הרפתקה מופלאה. לפעמים נזרקים אליה, ומרוב אינטנסיביות כמעט לא עוצרים לחשב מסלול: מה אני רוצה? מה פחות מתאים לי?
השילוב הזה, בין אבהות לפעוטות לבין מעברים חוזרים ונשנים בין צבא לבית, מוסיף עוד שכבה של מורכבות. פעמים הוא מקצין קשיים שתמיד שם, אבל התוספת הזו עושה אותם קשוחים.
"אני מרגיש מתחזה. לא באמת שם. לא מי שהייתי. לא מי שהבת שלי ראויה לו"
הוא מניח באיטיות, בטון מאופק, מילים מדודות.
האטמוספרה בחדר משתנה. משהו בנשימה שלי, שלהם. הקבוצה פועמת את הדבר שהונח בידיה. אוחזת בו בעדינות, ואולי גם בחשש.
הם כולם מילואימניקים ומילואימניקיות. רובם בין סבבים. הם צברו מאות רבות של ימי מילואים, ואני פוגש אותם במסגרת קבוצה של "היום שאחרי". מפגש שבועי לתמוך במעברים המורכבים כל כך האלה בין המדים לאזרחות.
"אתה אחלה אבא"
"אתה מלך בעיניי"
"מזדהה. אני גם מרגיש מלא אשמה מול יחסים שאני פשוט מתפוצץ בהם, מאכזב שוב ושוב, וזה לא היה ככה. אני לא הייתי ככה"
אני רוצה להגיד לו "אתה פוגש חזיתית את הפער בין מי ואיך שהיית איתה לבין מה שמתאפשר עכשיו, וזה קשה, אבל אתה מישיר לזה מבט ומתעקש על הקשר. זה אמיץ ומעורר השראה בעיניי". אבל המילים שלי לא כל כך מאורגנות, זה יוצא לי פחות בהיר. מרגיש שמשהו מהכוונה שמתחת למילים בכל זאת נגע.
אני מודה על הזכות לקחת חלק בליווי של החבורה הזו.
מילואימניקים שמעזים להיעזר, לשבור את הבדידות סביב המעברים הקשוחים האלה. הם מגלים גבורה לא רק בנכונות לעלות על מדים אלא גם בהכרה בקושי של הסרתם. הם נותנים לי תקווה וגאווה.
אל תישאר לבד.
אתה וכל הסובבים שלך תרוויחו מזה.
זה מעשה אבהי ראשון במעלה. מעשה של לקיחת אחריות.
אם משהו נגע בך, אפשר לפנות אליי לטיפול פרטני או לבירור על הצטרפות לאחת הקבוצות. ליצירת קשר